“עדן הייתה ג’וקר, חברה של כולם, בעזרתה הייתי מניע את הכיתה כולה. לא הייתה לי מעולם תלמידה כמוה, עם אנרגיה כל כך מיוחדת. מייד הרגישו אם היא נמצאת בכיתה גם אם לא דיברה.

הייתי בקשר טוב גם עם אימה. יום אחד עבדנו עליה שאימא שלה חייבת להצטרף כהורה מלווה לטיול השנתי. עדן התחרפנה, אבל נרגעה מהר כשהיו צחוקים בכיתה.

עדן הייתה יצירתית, במשך חודשים ציירה בעיפרון בלבד את הדמות של וולטר וייט מ”שובר שורות”, והייתה מראה לי מדי פעם את ההתקדמות שלה. לבסוף נתנה לי את הציור במתנה, התרגשתי מאוד. זה היה היום המאושר בחיי!

עדן הייתה “פצצה של אנרגיה”. תלמידה שהקפידה על השקעה, בפרופורציות, השקיעה כשצריך: לפני מבחנים למשל. ההישגים של עדן היו טובים. היא הייתה בוגרת מאוד בגישה שלה, ומצד שני עשתה המון צחוקים.

אני אוהב לטייל, ועדן אהבה לשמוע ממני סיפורים על הטיולים. גם היא אהבה מאוד לטייל. אהבה לשיר עם החברים. תמיד עודדה את מי שהיה בלי מצב רוח. אכפתית מאוד. ידעה לעמוד על שלה. אופטימית ותמיד שמחה. אין ספק שכתלמידה היא השפיעה עליי.”