כבר מהיום הראשון בבית, ישנה עדן לילה שלם. האם, שהייתה מודאגת מכך שהתינוקת אינה מתעוררת כל ארבע שעות כפי שמומלץ, נרגעה לאחר שנאמר לה שהשינה חשובה יותר. בילדותה, הייתה לה בובה בשם “סופי”, שליוותה אותה לכל מקום, והיא טיפלה בה במסירות. באותן שנים חוותה בלבול לשוני – את המילה “חתולה” לא הצליחה להגות, ובמקומה אמרה “אוולה”. באותו כינוי כינתה גם את חברתה של אמהּ, גאולה – מה שגרם לרגעים מעט מביכים.

בבית הספר היסודי “מרחבים”, נבחרה עדן על ידי המורה למוזיקה לנגן בכינור. היא הופיעה בטקסים ובאירועים ממלכתיים, ואף ניגנה בפני ראש העיר, וזכתה על כך בתעודת הערכה. את לימודיה היסודיים סיימה בהצטיינות, ועלתה לחטיבת הביניים בהתרגשות רבה. מופע הסיום של כיתה ו’ כלל ריקודים, הצגות ומופע ספורט, ולאחריו חגיגת סיום בחוף הים, כולל בריכה – חוויה מהנה במיוחד עבורה.