“המלכה של רוטשילד”
עדן הייתה אושיה חברתית. היו לה 7,000 עוקבים באינסטגרם, ולפחות 4,000 מתוכם משוכנעים שהיא החברה הכי טובה שלהם. היה לעדן כישרון נדיר להתחבר לאנשים לנשמה, ולהפוך אותם לחברים הכי טובים שלה.
כל החברים סיפרו שעדן הייתה מתחברת במהירות לאנשים ונקשרת אליהם.
תוך דקות הייתה בונה קשר ממשי. בכל מקום שאליו נכנסה היו שמים לב אליה.
כמו בקרב משפחתה, כך גם בקרב החברים – עדן הייתה מגנט ומסמר.
שבוע לפני המסיבה בנובה עדן הלכה לחתונה שבה כמעט לא הכירה אף אחד, וצילמו אותה מרימה ומרקידה את כולם.
החברים סיפרו שאי אפשר היה להגיד לעדן לא. היא הייתה “חופרת” ומשכנעת, עד שבסוף לא הייתה ברירה אלא לעשות כבקשתה.
היו מכנים אותה “המלכה של רוטשילד”, כי באזור רוטשילד – מרכז הבילויים בראשון לציון – כולם הכירו אותה. המון אנשים הרגישו קרובים מאוד אליה. לכל אחד ואחת היא נתנה 100 אחוז מעצמה. איתה תמיד ידעת שיהיה בסוף טוב.
כל הזמן התארחו בביתה חברים מכל הסוגים ומכל הצבעים, עד אמצע הלילה.
עדן הייתה “אגדה מהלכת”. כולם רצו להיות איתה, להיות חלק מהחבורה שלה.
כעת, בלעדיה, החברים מספרים כי נוצר חלל עצום שאי אפשר למלא.
עדן הייתה יועצת סתרים ואשת סוד – תמיד הייתה מייעצת לאנשים ומכוונת אותם. היו לה אינטואיציות מופלאות. אנשים היו נפתחים בפניה, והיא ידעה לשמור סוד.
עדן פרגנה לאחרים – בשיחות, במפגשים וברשתות. היא נהגה להחמיא מכל הלב ולגרום לכל אדם להרגיש נבחר ומיוחד.
עדן הייתה מתנדבת ראשונה לעזור. תוך שימוש בכישרונותיה האומנותיים, היא איפרה המוני אנשים ללא תמורה, קעקעה את כל החברים בחינם. היא הייתה חברה נהדרת שמגינה על חבריה כמו לביאה. אם פגעו בחבר.ה, עדן הרגישה כאילו פגעו בה, והייתה תמיד שם עבור החברים.
כשעדן החליטה משהו, היא “ננעלה” עליו. כל יום הולדת או אירוע גדול אצל עדן מלווה ב… בכי עצום! הכול אצלה היה מאוד אמוציונלי.
החברים מספרים שעדן עברה במהירות שיא מאפס למאה ולהפך – היא הייתה מתעצבנת מהר, ואז אי אפשר היה לדבר איתה, אבל גם נרגעה מהר.
היא הייתה מתרגזת כשהיו מבריזים לה, מבלים בלעדיה, מפגינים חוסר נאמנות, אומרים לה “לא”, הייתה עצבנית כשנהגה בכביש, ו”מחקה” אנשים שפגעו בה מאוד.
הדברים שהיו האהובים ביותר על עדן: שמש, ים, שקיעות וזריחות. היא נהגה לנסוע לחוף הים ביפו בימי שישי לראות שקיעה. עד היום כל החברים הולכים לראות שקיעות, כדי לחוש שעדן איתם.
מלבד ים, עדן אהבה מוזיקה שחורה וראפ. היא נהגה לחקור את המוזיקה, שלטה בכל המילים, גם של סגנונות שפחות אהבה. תמיד בלועזית.
במקום תפוצה
כדי להיות בקשר תמידי עם כולם, עדן הקימה וניהלה קבוצת וואטסאפ עם 30 חברים ועם סבתא שלה. רק עדן יכלה לכתוב בקבוצה, והיא קראה לה “במקום תפוצה”.
בהודעות בקבוצה עדן שילבה מוזיקה מתאימה ברקע, והייתה מספרת על כל מה שעובר עליה במשך היום, מחשבות, חוויות, פתגמים, הגיגים, פרשת השבוע, חמשירים ועוד.
היא נהגה גם לחוד חידות, ולתת משימות נושאות פרסים. כאשר הייתה כותבת “אני בבית”, זו הייתה הזמנה לכל חברי הקבוצה לבוא אליה.
כשצירפה לקבוצה חבר.ה חדש.ה, הכינה להם “מדריך למתחיל”, בצורת קולאז’ עם כל התמונות והסמלים שאפיינו אותו.
האמבולנס של עדן
עדן הכילה כל אדם, ופתחה את ליבה ואת חדרה לכל אדם שנתקלה בו, שהיה חלש או זקוק לעזרה. היא אהבה וכיבדה מאוד אנשים מבוגרים, ותמיד הייתה “מרימה” להם. הוריה היו מתעוררים פעמים רבות בבוקר ומגלים בביתם אורחים זרים, שעדן הכירה בלילה והזמינה להתארח בחדרה.
אם היית במצוקה, במשבר, פגוע.ה או אומלל.ה – ברור היה שעדן תאסוף אותך אל חיקה ותכניס אותך ל”אמבולנס של עדן”.
למשל, במסגרת המחויבות האישית עדן הכירה ילד מבית ספר לחינוך מיוחד, שהיה נכה וברמת תפקוד נמוכה מאוד. היא אימצה אותו אליה וחיזקה אותו מאוד.